המתים, שרירים וקיימים

ככל שנהיה. אחר-כך יבוא מחר

יעודנו לצאת למסע מעוצמת הכוחות הפועלים וההשחתה ההדדית
דוחף  אותנו אל דלת מטשטשת עד פקיעה. חונק במיומנות את הערפל
והולך משם

חלונותינו קודחים מטענים. וילונותינו נעים ומשלימים אותנו לגשם
שוטף

בין הדומים והנבדלים קיים נצח מתכלה

מבוקשנו: להגיח למרות הכל אל החיים שלמדנו להכיר היטב

בכל מיני מצבים זו רק אשליה ויכולת אלתור

הכל אפשרי כשאיננו בטוחים אם אי פעם נוכל באמת להיות

כל זה מטביע מציף וקורה בעיני רוחנו