שבת בערב,
היום כבר לא יפה.
לשתות איתך ביחד,
מעט זמן,
מעט קפה.
הרוח לפנים והקור שמדהים,
משהו אירוני,
הבחירות שלנו מוזרות,
יותר מכך, הן אינן משתנות.
ואמא שלך התרגלה לבדידות,
ואבא שלך נהיה משוגע.
בודדה לא בודדה,
התכלית כה נוראית,
ובעצם, מה זה משנה
שלחפרנות אין תחתית?
הצלילה לעומק,
לשלוט בה, לא לומדים לעולם.
עוצמים עיניים, לוקחים אוויר,
ואיך שמתחילים,
הוא מזמן נעלם.
היא רעה, הצלילה,
היא מסבכת.
היא מחלת נפש
מתחוללת.
זורקת מוחך לכל הרוחות,
לאלף עזאזלים,
מרוקנת כוחות.
בעוד גופך במקומו עומד,
עלמתי,
זה או לחיות -
או לאבד.