New Stage - Go To Main Page

אריה בר
/
ראשית פרידה

חושך גולש לאטו מן ההר,
הלילה נושם את קצבה של הארץ,
חתן עם הינומה מפסל לו כלה,
מן החדרים משקיפה חיוורת הפנים.

לבנות הן פניה, לבנות ויפות
קרועות הן עיניה, קרועות לרוחה
שחורות הן ידיה שחורות ופשוטות
פעורות הן שפתיה, פעורות ושותקות.

העיר שוקעת מתחת לפני הים,
הגעגועים מטפסים על גב השנים,
עשן הארובות עולה לשמים,
הצער לבדו נשאר בגובה העינים.

אדם הולך ברחוב, עמו פוסעים מתיו,
מדרכות נשחקות, שחקים נדרכים
במגע צעדם
יחדיו יעטפו בשמיכת אוהבים
הווה מתחלף בעבר.
הזכרון הוא בן תמותה
בלכתו לא תושר קינה.

אשה טווה מסילת ישרים בלבה הטוב,
ההולכים לדרכם צועדים עקלתון,
המרחקים נמתחים, בדרכים צנה,
מן החלונות משקיפה האשה המתה.

לבנות הן פניה,
שחורות הן ידיה,
שותקות שפתותיה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/12/06 10:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אריה בר

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה