|
געגועי גלים נשטפים אל החוף
מוחקים משם את דמותך
שציירתי עליו עם מקל ודמעות
ורגש שאיננו דועך
חושך בחוץ וכבוי מבפנים
השקט שלנו צועק
עם ריח של גשם וצחוק ילדים
ופחד אחד משתק
מתגעגע
לאנשים שלא הכרתי
אני בורח
למקומות שלא זכרתי
ואת נעלמת
תני לי לנשום אותך שוב
כל חלקייך הפכו לשלם
פחדייך נותרו מכוסים
הייתי רוצה להביט מהצד
על עצמי מתנפץ לרסיסים
ואותו הכאב הוא כבר חלק ממני
אינני אני בלעדיו
וכמו דף שמצהיב מתוך ספר ישן
הוא עמום ומובן מאליו
מתגעגע...
אמרת כבר הכל מבלי לדבר
וידעת בדיוק מה לומר
בלילה אחד של ירח חצוי
הכל התפורר ונשבר |
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.