יוד בן שמונה-עשרה / מבוכה |
אבל כשאני מנסה
לא יוצא לי כמו שצריך,
לא הלכה למעשה.
אני מרגיש כל כך נבוך.
כשזה קורה אני עצוב.
ולא מתייחסים אלי,
כאילו זה לא חשוב.
אבל לי זה חשוב
ובי זה פוגע,
כשאף אחד לא מקשיב לי,
כשרק אני יודע.
אני מגמגם ומסמיק
ומתבייש כל כך.
למה אני לא יכול לומר
פשוט- "אני אוהב אותך"?
ספטמבר 1999
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|