|
חרדת מרווחי הזמן
מטביעה בי חותם.
מציצה מן החרכים
לצוד זוהרן של מילים
והן
מדדות
נמתחות
כחוט דק על פי תהום.
קולמוסי
כחרב המתהפכת
חופר בנבכי רוחי -
רושם
ומוחק. |
|
|
בא איזה אחד
מילא לי את הפקס
בבדיחות קרש.
מילא היו בדיחות
קרש טובות, אבל
בדיחות קרש לא
מצחיקות, וכאלה
ששמעתי בטירונות
כבר, ולא גמרתי
מהם
זה שמאשר את
הסלוגנים דורש
מקוריות וגם
עושה משהו
בנידון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.