|
בגדי החג כנשרו מעלי
ונפש דואבת במערומיה
כנטיף מתמסמס
שילחה אל גופי נטף מקפיא
מלוח אל לב הולם
ומתפשט על פני כולי
בהרעידו דם קופא
אל מול נשמה דואה...
המרחפת מעלה:
בשלווה שאותי תשגע בחיי
בזכר בל ימחה,
עד דאייתי כמוה.
10.12.06
|
|
|
ואז כולם, אבל
כולם מתו. ואז
כולם, אבל כולם
מתו עוד הפעם.
ואז עוד הפעם.
ועוד.
תיאטרון האבסורד
של יונסקו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.