|
בגדי החג כנשרו מעלי
ונפש דואבת במערומיה
כנטיף מתמסמס
שילחה אל גופי נטף מקפיא
מלוח אל לב הולם
ומתפשט על פני כולי
בהרעידו דם קופא
אל מול נשמה דואה...
המרחפת מעלה:
בשלווה שאותי תשגע בחיי
בזכר בל ימחה,
עד דאייתי כמוה.
10.12.06
|
|
|
-תגידי, לימור,
אבא שלך
ערומקו?
-נו וודאי!
אפרוח ורוד
משוחח עם לימור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.