מתקלף מעורי כיוצא לחופשי
במחשבה בי נוגע,
כיורה בגופי ביום סתווי.
שט בעבר אחר אבותיי
קולות אף שומע ,
מדמיין עתיד רואה בם חיי.
קורא פסוק אחר פסוק
לא הכל יודע,
גרוני ניחר כמעה חנוק.
הוא שמעל את עמי גואל
אותי יודע,
ואני בינתיים נובל.. הוא יודע, הוא יודע..
לבי שאלות לא שואל!
10.12.06
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.