|
איזה צורך שאני לא יכולה להסביר
לבכות
לעצום עיניים, זה רץ בתוך הראש
להרגיש איך הדמעה זולגת על כל הלחי
עד לצוואר
להרגיש
ולדעת שאין
לרצות
אפילו שזה לא יהיה
ולחשוב עליך
למרות שזה רק בראש שלי
ואני
פעם צוחקת
פעם בוכה
מרגישה ביני לבין עצמי
ובין אחרים חיה
מתה להם בידיים
והם לא שומעים כלום
גם לא את הנשימה האחרונה שלי. |
|
|
רגע,לא הבנתי פה
משהו, אז אם
חיים מהמכולת
בוגד באשתו עם
משה הסנדלר, איך
יכול להיות שחנה
שותה תה עם שתי
כפיות סוכר
ועדנה בכלל לא
אוהבת בזוקה?
זאת שלא הבינה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.