"...אותו לילה של חושך, שסר/
בינתיים, הייתי מוטל עלוב נאבק עם (אלי!) אלי"
(ג'רארד מנלי הופקינס)
וכבר הגזירה נגזרה
והיא על פי מידותיי
והמבויים כולם סתומים;
לשווא נאבקתי באותו לילה אינסופי
בשרירותו של צו עליון.
הולך ומאבד אחיזתי באור החכור
והכל רק מאחז עיניים.
עתה, משקובלנותיי נדחו כולן,
קבלני השלד יתפסו חזקה
בשדה הראייה שלי
כבשטח הפקר.
השוד יתבצע בחשכת יום.
כולי אהיה מוקף עיניים
ודבר לא אראה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.