אתה תפקח עיניים אל החשיכה,
לא תמצא אותי לידך.
ארבעה חודשים המתנתי,
חיכיתי לך.

עזבתי אותך בלילה,
בורחת אל הצללים.
אתה ישן כמו תינוק,
לא מבחין בשינויים.

בבוקר כשתתעורר, לא אהיה,
כבר אהיה רחוקה.
ואתה תשאל: "איפה היא?"
תדבר אל קירות וריצפה.

שעות יעברו אתה תחכה,
בתקווה שאולי אני אשוב.
כשאתה מתהלך ושואל "איפה היא?"
שוב ושוב.

הנה, תראה, עוד לילה ירד,
אני לא חוזרת לכאן.
ואם תוסיף ותשאל: "איפה היא?"
אענה: "הלכתי מזמן".

21.12.2006