זיכרון אלוניך נשטפים באור צהריים, אור שמש
זיכרון גבעתך הניתזת מטר חורף קל
לא יניחו היום, לא הניחו גם אמש
ולהבא אדע - לא יניחו הם כלל.
כי כמהה נפשי לרוץ במרחב, לגמוע נוף
וכי כל יום נפתח כקודמו ברחוב אפור.
על כן דמיון השדה אינו בר חלוף
וכל שנותר הוא לזכור ולזכור.
קיבוץ כפר גליקסון, דצמבר 2006 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.