דולב עמרני / כשאת ערומה |
הלא בסוף כל הדרכים תהיי זאת את ששכובה ערומה
על מיטה מסודרת נכונה לרצות
כמו אבן שיש שהופכים אותה
ויש שאינם
ותצפי ממני לזיין אותך לא משום שאנו רוצים
אלה משום שאמא אמרה
שלא.
ולמה לנו כל זאת
אם בסוף יהיה זה אני או את
לא משנה
שיגיד לא רוצה יותר
כי אף פעם לא רצינו
אלא רק השעמום
קרב אותנו זה לזה
שני גופים בודדים מתקרבים בעוצמה הניתנת לחישוב מדוייק
סכום הבדידות כפול השיעמום בריבוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|