דולב עמרני / שדים |
כשאחד מהשדים האומללים ההם,
מתדפק על דלת חדרי
אני לא אומר לו לא.
וגם לא לאן.
רק הולך אחריו, בחושך.
בבקרים אני מתענג על אותו רגע דביק ומר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|