הרוח הרוח נושבת.
הסתיו שורק את שירו.
הילד נוגס בתפוח.
ההורים חיים - רק לא פה.
הבית גדול ונעים.
המים בקומקום חמימים.
הדלת נפתחת ,השער חורק.
אך בחברה ,עתה ,אינו חושק.
מטופפת רגליה על הפרקט החמים.
רוכנת אליו , ידיה בכיסים.
נושקת ללחיו , מסתכלת בעיניו.
עיניו כבויות , עיניה זהב.
מדליקה את האור במטבח העזוב.
מנגנת על דלתות הארון -דקה בקירוב.
חוזרת , בידיה חלב ועוגיות.
חוזרת , אך הספות ריקות.
יושבת בסלון בבית גדול ונעים.
יושבת, המים בקומקום רותחים.
הדלת נעולה , השער סגור.
למעלה הוא ישן ,ומחר יעור.
האם האוהבת?
הבן הכאוב.
האהובה הדואגת.
הלב העצוב.
התפוח - רקוב. |