כעלה שנידף עם הרוח ועקבותיו לא נמצאו
כמי נהר שנשטפו אל תוך ים וטיפותיו לא הובדלו
היא לבד. היא לבד שם.
כשמחת אחד שנבלעה בחגיגת המון
כדמעה שנעלמה בנהר של יגון
היא לבד. היא לבד שם.
איך שכל היקרים נעלמו לה בחייה
העלימו אותה יחד איתם
היא לבד. היא לבד שם.
עכשיו היא יושבת על קצה ההר ומוכנה
למה שהמתין לה בכלל בסוף ימיה
צורחת בכל חנוק מכאב
איך העיזו כולם לשבור לה את הלב?
כמו פצצה מתקתקת, רגלה על הקצה
היא לוחשת לעצמה בנחישות
זה או כלום או זה.
באוויר שערה מתנופף בסערה
והיא אחרי כל השנים מרוצה.
מוחה עוד דמעה אחת ואחרונה
היא לבד. היא לבד שם.
ענווה כשכל השקט בעולם נמצא רק בה
מתחברת היא אט לאדמה ולקרקע
כי היא לבד. היא לבד שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.