כרב שאיבד את אמונתו
החוזר על תפילות,
במילים אשר היו לקדושה:
שעה שעמד מול ארון הקודש.
כמתגבר על רעשי
תפילות מתפללים,
כבר ללא אמונה מאושרת:
רק במחשבה עצובה.
כך אני חוזר על המילים
ומניח אותן ללא יושר,
מילים קדושות של צעירות
שבהן כבר לא מאמין!
קורא את הימצאותי
כמספר הרפלקסים,
כותב כניסה ורואה:
את זרימתי המשתנה שוחה.
גל אירועים בחלל ללא
שם אובד.
גם כותב מילה:
חיים, בראותי את הגל
נרעד כחומר שעובר בו
ואיך מתרחק.
כותב: הגיון ואהבה
ועל רקע המילים תר
אחר האור:
אך רק ערפל אל מול עיני.
איך ללא הצלחה רוצה
את החשכה להניס
אל מול הנצח,
גם אין נשק אחר,
כמו המילה: אדם...
16.12.06
|
