|
אני רוזלין בת 26
אי פעם נגעתי באהבה
טעם מר היה לה
כספלו של קפה שחור
שהגבירה את קצב הלב
הרגיזה את גופי החי
נדנדה את מחשבותיי
הלכה
אני רוזלין
על מרפסת גבוהה
תלויה
זועקת חזור
קוראת חזור
מכתימה
שפתיים נשוכות
בצבע דם
לא חזרה
אני רוזלין
לי אלף שנה
חיה
16.12.06
|
|
|
בוקר טוב רחל.
תני לי סמ"ך!
תני לי רי"ש!
תני לי טי"ת!
תני לי נו"ן!
מה קיבלנו?
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.