קמה בבוקר
מהמיטה
שוטפת פנים
אבל לא שוטפת אותה
מסלקת את קורי השינה מעיניי
והיא נשארת.

מסדרת את המיטה
והיא כבר מסודרת
במקומה תמיד מונחת.

ברחוב אני הולכת
והיא יחד איתי
הרוח שחולפת
לא מזיזה אותה מעל ידי.

וכשאני כמעט מחייכת
צילה מכהה את פניי
השפעתה הסוחפת
משתלטת עליי

יושבת, אוכלת
טוחנת מזון בלי משים
ברפיון היד, בעין חצי נעצמת
היא מפריעה לכל החושים

יוצאת מהמקלחת
אולי כמו חדשה
במגבת נקייה מתעטפת
ועוטפת את עצמי בה.

נשכבת לישון
עוצמת עיניים
מחבקת את העצבות הזאת בשתי ידיים.