חיים נוי / זקנים |
סבים עם מצח בו קמטים,
עם שיניים אותם ירקו אל הכוכבים.
צוואר כפוף וראש זרוקים:
בעיניהם אש גחלים.
כאילו לזקנה לובן מתאים,
זקנים ארוכים הצומחים מהר,
כך נפרדו מזמנים גאים:
עד שאיבדו את מבטם ודיבורם אחר.
בבקשם רק לחם ומעט שתייה,
את עצמם תופרים אל פינות הבית.
בהקשיבם לרכילות ובחניכיים רעדה:
בם היסטוריה ארוכה וחיים קצרים כשייט.
16.12.06
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|