אתה חותך אותי, כמו שרק אתה יודע.
נוגע בי-בכולי! מעביר ידייך על חזי, בטני, רגליי.
מרגישה את קצות אצבעותייך: מדגדגות, מלטפות, נעימות....
חותכות!
חותכות בבשרי, צורבות את עורי.
זה נעים וזה כואב, זה טוב וזה פוגע.
להגיד לך כן? להגיד לך לא?
להקשיב ללב? להקשיב לראש?
שום דבר כבר לא הגיוני. בטח שלא אני, אתה...אנחנו!
אתה חונק אותי, כמו שרק אתה יודע.
אומר לי מילים יפות, מנחם, מרגיע.
אתה אולי לא יודע, אבל אתה מסוגל-באמת ובתמים-להתמודד איתי,
ועם כל מה שאני מביאה.
אתה עושה לי טוב, אתה עושה לי רע...שוטפת אותי בחילה.
מדבר בכנות, רוצה שתשקר.
תחתוך בי עוד קצת, תחנוק עד שלא יישאר אויר.
עשה שייפסק! ואולי רק תתחיל:
תחתוך אותי, דרכי, משאיר צלקות בליבי...בפרקי ידיי.
לא יכולה להפסיק.
זה ממכר, זה משכר.
זה טוב, זה רע,זה לא כזה נורא... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.