|
זה צהוב בעיניים
לא הצבע האהוב עלי
וכשמתקרבים
רוצים כבר לחזור
אני נוסעת בשביל לחזור הביתה
חשבתי שיהיה יותר טוב מזה
אבל לא במיוחד התאמצתי
מדחיקה געגועים
כל געגוע אפשרי
אפילו לזה שאוהבים
אובססיה ואהבה
כל כך דומה
לא זוכרת כבר
ולא רוצה לזכור
אבל זה עדיין מציק (לי)
ועדיין מתקשה לעזוב
אני חוזרת
וזה כבר לא אותו דבר
ומנסה לחזור למקום הטוב הזה
שכנראה לא היה כל כך טוב
פשוט לא ידעתי את זה
הייתי רגילה
בית
אהבה
הסוף של ההתחלה. |
|
|
אל תשאל מה אתה
יכול לעשות למען
המדינה,שאל מה
המדינה יכולה
לעשות בשבילך
עובדיה יוסף
לאברך סורר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.