אחרי כל הריבים, וכל הכעסים
שהיו ממושכים ביני ובינך
אני שמחה לאמר, שתמה, תמה תקופת הכאב
פשוט מאוד, כי למדתי איך לסדר את מקומך אצלי בלב

זו הייתה הרבה מעבר לאהבה
אפילו סוג של אובססיה מוזרה
מחמאות ללא קץ והפסקה,
חיבוקים הערכות על יתר המידה

אחרי המפץ הגדול, חשתי כי זהו, זה תם
והתפלאתי לגלות, שהכרחתי את עצמי יופי
ואחרי יום זה שוב חזר לאותו הרגש המוגזם
שש פעמים לקח לי לאמר לעצמי, הלו, תקלטי!

עם כל הכעס, הכאב והקנאה
שבנו כל פעם בתקווה אחת לשנייה,
בתקווה ש"זהו, עכשיו הכל הולך להסתדר"
אבל טעינו, שום דבר לא היה שונה, אחר.

זו הייתה הרבה מעבר לאהבה
אפילו סוג של אובססיה מוזרה
מחמאות ללא קץ והפסקה,
חיבוקים הערכות על יתר המידה

לקח לנו שנה שלמה, מייגעת וארוכה
לחוות התבגרות ארוכה שעדיין לא מצאה את סופה.
אבל
היום אחרי שישה פיצוצים, אני גאה לאמר
סוף סוף, החברות, הריבים, והכעס, הכל נגמר.

הידידות מרחוק, מצאה את מקומה
ואין ממני יותר שמחה.
לא אקח את ידך, ולא אתן לך מחמאה.
אשלח לך חיוכון קטן. הביני את הכוונה.