זה קרה לי שוב
ואני לא חשבתי אף פעם
שיקרה לי שוב,
חשבתי:
ישנן חוויות שעוברים רק
פעם אחת ויחידה בחיים
חשבתי:
אולי, עם כל הכאב והצער
קיבלתי גם חסינות מה.
אבל אין חסינות, נוכחתי לדעת,
פשוט אין חסינות.

בפעם הראשונה
הרגשתי כאילו מסור
מנסר לי את כל הגוף לחתיכות קטנות,
דיממתי כל כך
(למחרת הכחלתי).
זה היה מוות ואז, אחרי זמן
(לא קצר במיוחד, אבל זמן)
הייתה גם לידה מחדש.

שמונה שנים עברו מאז,בקירוב,
ובשמונה השנים הללו
התחדשו לי הקרביים
ובאו אחרים אל קירבי ולא מכורח.

בפעם השנייה זה כאב כל כך
אבל לא מתי,
כיוון שלא מתי לא היה מה להחיות.
נפצעתי אנוש, אני חושבת,
ומזרימה עוד קצת דם להיכן שאזל,
מבקשת חסינות.

18/12/06