תכלת השמיים / נפשי מועדת |
הכאב דוקר מאז שנישקת,
שום דבר אינו סביבי מלבד הבדידות המתועבת,
אשמור את הפחד עד אפס יכולת,
וכשתגיע אתפרק על כתפיך - אם תגיע.
שעות עוברות, הן לא יחזרו,
והבדידיות ארוכה מכפי שחשב מוחי,
השירים לאותה עת תמיד היו שם,
עכשיו הם כאן בשבילי,
הדכדוך, הזיקה אליך.
הצמרמורת שהעברת בי עדיין מצויירת על רקמות עורי,
ובטח אתה יודע את האמת,
אני מתגעגעת אלייך,
אני מלאת בדידות, הפג אותה ממני,
קח אותה וזרוק אותה אל התהום הכי עמוקה ביקום.
תעשה שלא יהיה לי עצוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|