געגועיי לאהבתנו, ריח האורנים בשלהבת החורף,
והיא כמעולם לא הייתה, מעל בקתת אהבתנו.
מילות עסיסיות גולשות בנקיק הצר של זיכרונך הקוסם לי אמת.
העבר לעולם אינו רחוק ואיתו התחושה הדהויה,
לא ידעתי את גודל אהבתי, אך זו שלך הביאה אור לחיי.
והיום במרחק שלוש שנים ומליון שנות שחור מאז אותו יום עם דמעות
בעיניים,
התעצם לי יופייך, קולך הנגוז שאשמע עד בלי די מהפנט מחשבותיי.
ביקשתי להיות בקוטבו של אותו האחד,
אצל שונך ששונאך על אותם הדברים שנצרו בי דמותך.
לא לימדוני לאהוב, אולי לעולם לא אדע,
אשאף לאותה תחושה טהורה שנתת לי, זו בשבילי אהבה.
רחוקתי, אל נא תאמרי, זה שטני הזומם דרכו לחיי,
בן בשר זה נחרך ובתילו אותן צלקות אהבה.
רק אומר לך תודה על זיכרך המתוק,
גם אם אותו לעולם לא אדע.
--------------------------------------------------------------------------------------
לאלכס.
מקווה שלא קר לך. |
