לפני כמה שנים, נדמה לי שזה היה באחד המכתבים
המצאת לי כינוי שבו רק אתה משתמש
הוספת לי הברה - זה נשמע כל כך חמוד, כמעט מתבקש
לפעמים אני חושבת שתמיד הייתה לנו שפה סודית
ושהשם הזה היה דרך לומר הרבה דברים שלא הצלחת להגיד...
בדרך אליך כל הרמזורים היו ירוקים
לא היו עומסי תנועה ולא היו פקקים
ברדיו, אהוד בנאי דיבר על מרחקים
ליל סתיו שרוקם קורי תקווה דקיקים
הוצאתי אותך החוצה - ברגשות מודחקים
דיברתי אליך מן המעמקים
אני רואה אל תוכך, מנסה שם להקים
מחסומים של צחוק נבוך, ניכור ומשחקים
והמילים שלי יצרו בחומה שלך סדקים
בסיפור שלנו יש קצת יותר מדי פרקים
עיניים אדומות, קצת רעמים וקצת ברקים
בתוך שנינו, בתוך שני אנשים מפורקים
ברגע של אמת, פחות מאופקים
במין תחושה של נצח - חזק מחובקים
וגם מנותקים, משותקים ורחוקים
אתה היחיד שיודע מה קורה אצלי בלב
גם כשאנחנו שותקים.
מכל המחמאות שקיבלתי ואולי גם מאלו שאקבל אחריך
מעולם לא קיבלתי מחמאה גדולה יותר
מאשר שמי בתור כותרת לאחד משיריך.
בשפה של טחנות רוח וקבקבי עץ
המשמעות של השם שלך
נפלאה בעיני יותר מכל מה שאפשר לבקש
היא נותנת לי תקווה
היא גורמת לי לחשוב
שגם אם אני לא רואה אותך עכשיו
אפגוש אותך ב
קצה האופק
בסוף
13-19/10/2006
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.