New Stage - Go To Main Page

מדן נריה
/
שובו של המפרנס

אינני יודע אם אלה קולות שעון הקוקיה
או שעון פנימי שהעניק לה הטבע
שמבשרים לחתולה שזו השעה שבה אני מגיע,
ולכן היא תופסת עמדת-תצפית ליד הדלת.

אני נכנס הביתה מתרחץ, טועם קצת מהמטבח;
ובסלון, ליד כיסא הנדנדה שמול הטלוויזיה,
יושבת לה המטרונית על השטיח בתנוחה דרוכה,
ומיד כאשר אני מתיישב היא קופצת עלי קצרת-רוח
ומשמיעה קולות "מיאו" ואנחת-רווחה, שפירושו: "אוף...סוף- סוף"
מלקקת את ידי ואחר-כך חגה סביב עצמה מספר פעמים;
אחרי הסיבוב המי-ודע-כמה היא נשכבת ונרדמת.
אני לא מפגר הרבה אחריה - וגם אני נרדם.

הטלוויזיה דולקת ללא הפסקה אבל... אין לה "רייטינג" בדירה
שלנו.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/12/06 3:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מדן נריה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה