רואה אני כעת,
את אשר טחו עיני מראות.
אוסף את כל החלקים,
רסיסי הוויה,
אשר להם אין מקום יותר,
בבית השלישי.
נעלמים הם,
כמוץ אשר מעיפה הרוח.
נעלמו עד בלי שוב.
ובכל זאת,
אולי ישנו מקום נוסף,
בו התודעה,
מתקיימת.
צורתה השלמה,
לא בשברים.
באותו מקום נסתר,
מעין כל.
בגלות,
בגלות שבלב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.