אל תלך,
אל תשים פעמיך אל הרכבת הזו.
הרכבת הארורה הזאת,
כולם יודעים היכן היא עוצרת,
בארץ תלאובות,
מוכת מלחמה והרס,
הפחד עלה בלבבות.
הקטר הדורסני,
שועט קדימה,
לא מביט הוא לאחור.
אף אחד לא חזר.
הישאר!!!
פן לא יעלה בידך לשוב עוד.
טרם הגיע זמנך,
כשיגיע הזמן ,
לא תהיה ברירה.
כולנו נלך יחדיו,
אל ארץ הלא נודע.
אבוי!
הרכבת יצאה לדרך.
עזבה היא את מסילתה.
חיפשנו אותך,
אהובינו.
כה רבים לקחה הרכבת,
ואתה?!
דמעות עולות בעינינו,
הנה אתה.
ככלות הכול לא עזבתנו,
נשארת.
הנה דמותך. מגיחה מן האופק.
הנה קולך. הערב נשמע למרחוק.
אשריך,
אשריך שזכית לא לעלות לרכבת. |