ג. א. טלי / מגדל |
כמה עצוב הווה המורכב ממציאות ארעית.
העוול, הוא כמו מבוי סתום
המתים, מצטברים בנו יותר מכל דבר אחר.
מעטות האפשרויות שאליהן חשתי צורך להתקרב - - -
אינני מכירה אחרות גם בדרכים אחרות
רוחי עצומה
ואין חשיבות לדבר
בסופו של דבר
אני מחבבת את השאלה וסולדת מן המטרה
האמצעים אינם מקדשים אותה -
אלא אונסים ומחללים.
השתיקה, עומדת למבחן היעלמות
אנו אומרים ומתרעמים לכאב איום.
מתעבים את האופן - - -
האשמות הן בחירה שגויה שנובעת מפחד...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|