|
הם חיים את האגדה
בחג
לעתים
גם ביום חול
במציאות
חפה מנסים
מי ילין על
הדלקת נר נוסף
בכל יום
משמונת ימי החנוכה.
הם חיים את האגדה
זו גדלה
ומתרחבת
ככל שחייהם קטנים
ומצטמקים
עד שגופם נעטף
בתכריכים
ומורד
מטה
אל קרוביהם
שמדליקים נר נוסף
בכל יום
משבעת ימי השבעה.
והמה מדליקים נרות
בחג האורים
לזכר הנסים והנפלאות
שעשו לאבותיהם
ואין נס ופלא
שיצילו בניהם
מן הדלקת הנר
לזכרם
אולי
נס פח השמן
יאיר על חייהם
ההופכים לאגדה
בכל אזכרה
בכל נר נוסף
המודלק בחנוכה. |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.