פולינה פרנק / אבק ומחשבות |
מרחפות באוויר
כמחשבותי המתפרצות ,
מאיימות להתפרץ
בבכי .
בוכות בכי חרישי ,
מבפנים .
הים סוער ,
הגלים מגיעים כמעט ,
עד אלי
מחכה שיקחו אותי
לחוף מבטחים ,
שם ארגיש בטוחה
לא ארגיש חולה .
אין לי סיבה אחת
טובה לחיות ,
אני מחכה למוות ,
שיבוא ,
יגאל אותי מכל ייסורי
ישחרר אותי מכל מכאובי
ייתן לי חופש .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|