[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עוד מעט ייצא אדם מהבית שלו
לא שלו בעצם
של בעל הבית שלו
שגם הוא לא שלו
אבל בכל זאת ייצא
בהרגשה נימוחה של כעס
ויגיע למקום בו מעבידים אותו בפרך
אולי לא בפרך אבל תמורת סכום זעיר
שמספיק לו למזון וחשמל ומים
וגם אלו פריבילגיות שיש לו
על פני מיותרי העולם
שמנוגנים ונקרעים מהגיטרה בלי לחשוב פעמיים
וכל הקפיטליסטים של העולם נראים לי כמו כוכבי רוק
אבל בלי החופש והרוק
בעניבות נקיות וארוחות דשנות
בהן יוכלו לדשן את האדמה הצחיחה של נפשם
שתכתיב ותכתיב עד שכבר יותר להם להרוג בנו
למען ההכתבה

אבל מי ינציח עבורי את ערימות הצלחות הנקיות
את שורת הכוסות השקופות דרכן אפשר בבירור לראות אותי
בעיכוביי הנמשכים בניקיון הבית שהוא לא הבית שלי
אבל אפשר להעמיד פנים שהוא כן

(הוא כן, הוא כן.)




אם אני הוזה אני הוזה
אף אחד לא צריך ילד כזה
אם אני הוזה אני כזה
שדוף ועייף, מרוצה ורזה

אם אני רוצה אני רוצה
אף אחד לא ימכור אותי בשוק הקצה
אם אני קצה, אני רוצה
שיבוא לכאן שקט מסף הקצה

וגם

"אם אתה יפה אתה יפה
תפסיק לדבר בגוף ראשון רפה
כי אם אתה יפה אתה רפה
ואין יותר מזה. אתה פשוט יפה"




אבידניוס חולם או לא:

איש שחור איש שחור
יש לך סיכוי לחזור
מהכפור, אל האור
יש לך סיכוי לחזור

איש שחור איש מכעיס
יש לך עוד תכסיס?
שיניס או ימיס
יש לך, עוד תכסיס?

איש שחור איש כישוף
אל תשכח את הגוף
הצעיר והחצוף
אל תשכח, זה דחוף

"השיר הבא חייב יהיה להיות
השיר הטוב מכולם"




הנערה הקופצנית שבה לסטאקאטו:

נ-ערה קו-פצנית
ב-קומה ה-ח-מי-שית
שתי רגליים, הופס שלחה
ועכשיו כולה שלך

ב-אוויר תתעלף
כמו בצל היא תתקלף
נ-ערת משברים
כל האיברים שבורים

נערה מבינה
נחתה לי בגינה
איש לא בא להטעינה
איש לא להטמינה

נערת החתכים
נחתה על הצמחים
איבריה המעוכים
מוטטו את הפרחים

וזהו זה




שיר נוסף בחרוזים, והפעם לכבוד יום האם:

ילד סקרן שמנמן וחביב
מצא לעצמו סוג של תחביב
וכל יום מחדש הוא מגניב
מבטים לאמו בחדרה המרקיב

הוא רואה אותה קרובה
וכמה היא נקובה
מדקירות המחטים
בשריריה המתים

הוא מוצא אותה זרוקה
וריר על פיה בתשוקה
מחט בזרועה תקועה עמוק
כמו דגל לאום מתוק

ילד סקרן מריר וזועם
נזכר מחדש בכל יום אם
את המוות הקר שמצא לבדו
את הרעד הקר שחלף בעדו

לעולם לא יצמח ממנו ילד אחר




עני לי עכשיו
האם יש מספיק חרוזים?
לטפי לכלבלב באוזניו
האם הבתים ארוזים?

היש צורה זמינה מזאת?
מה עוד יש לי לעשות?
היש שירה יפה כזאת?
האם את הטווח מצליחים לכסות?




שיר עצוב אחרון וזהו:

מחר אקום בבוקר
וכל ההתנסחויות שלי יתבהרו
לא אזדקק לשום דבר חוץ מגיליון ריק
ושולחן פשוט
ועט
וכל הרגעים האלה יקיפו אותי במעגל מחבק
תוך לחישת מילים באוזניי

מחר אקום בבוקר
ושאריות הילדות יגלשו ממני
כדי שאפשר יהיה ליצוק מים חדשים
מהם יתבשל תבשיל מריר פחות
שעדיין יכיל בתוכו טעמים
וכל הטועמים הגדולים של חיי ישמחו
וילחשו לי באוזן מילים רכות של אישור

מחר בבוקר

אקום
אהיה
אחליט לחזור למיטה
ולא לקום עוד
בבוקר הבא







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא! אמא! אמא!
אמא! אמא! אמא!
אמא! אמא! אמא!
אמא! אמא! אמא!
אמא! אמא! אמא!
אמא! אמא! אמא!

מה??

תקראי לאבא...


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/12/06 20:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה