|
כל שנייה שעוברת אינה משכיחה
כל דקה שחולפת רק מחזקת
כל שעה שבאה עוברת עם מליון געגועים
כל יום הוא קשה
כל חודש הוא זיכרון
אותך איני יכולה לשכוח
את דרכך אני מקווה מאוד שימשיכו
הגעגוע יישאר לנצח
הקושי לחיות שאתה לא פה הוא קושי בלתי נמנע
הזיכרונות אליך כל כך רבים
הנוער אינו שתק
כולם היו מעורבים
אתה היית חשוב כל כך
שפשוט אי אפשר לתאר עד כמה במילים
נגעת בכולנו
כולנו מתגעגעים
לעולם לא נשכח או נסלח
לעולמי עולמים |
|
|
אז איך שאני
יושב שם, בחדר
שלי, פתאום אני
שומע קול. אני
מסתכל מהחלון,
לא רואה כלום.
פתאום עוד פעם
הקול הזה. אני
פותח את הדלת
וצועק "מישהו
בבית?" אף אחד
לא עונה. אני
חוזר לחדר. שוב
הקול הזה. אני
מנסה לשמוע
מאיפה הקולות
מגיעים. בסוף
אני מגלה שהם
מהבטן שלי.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.