זהו זה , נגמר, הסתיים לו דבר שהיה כה נהדר
כל עוד המשיך.
איני בטוח כעת שיש באמת תחליף למה שמת
בתוכי.
איך לתאר מה שהיה
כה הרבה זמן לי כטבע שני.
אותה נערה שאותי כה שימחה,
כשללא מחשבה היא שבתה את ליבי.
הזמן שעבר, שנים של אושר ושלווה,
כשלראשונה בחיי מישהי לי החזירה אהבה.
לכן, אני מניח, כשהכול פתאום הידרדר,
השבוע האחרון נראה ארוך הרבה יותר.
אינני יודע מדוע זה קרה
ואני מקווה/מאמין שפעלתי נכון,
אך הכאב בליבי איננו מרפה;
חסר לו אחר שיפעם לצידו...
עם אחרים קשה לי לדבר על מה שנגמר.
אני מניח שזו הסיבה שעכשיו דמעותיי
עושות דרכן אל זה הנייר...
או שכך היה כל חיי? |
