לבו דומם, שותת הדם
לא יהלום עוד,
דמו הקר נשפך לאדמה,
עיניו נעצמות אט אט,
הוא מת בתום המלחמה.

נלחם חיים למען מטרתו,
לא ידע מהו צדק עולם,
אחיו שופכים דמו לאדמה,
הוא מת בתום המלחמה.

מידיו נשפך דם ילדים,
כדור רובה רדף מטרתו,
הוא לא ידע מה הוא עושה,
הוא מת בתום המלחמה.

ועוד מאה נשים כאובות,
צורחות בנפילתן לאדמה,
הסגיר עצמו לידי אחיו,
הוא מת בתום המלחמה.


מוקדש הפעם לשישה לוחמי הטאליבן הראשונים שהסגירו את עצמם
ונרצחו בידי לוחמי הברית הצפונית.

נובמבר 2001