שון גודריק / דמות |
הרכבתי דמות,
והיא תהיה לי למשמר, לחברה כשאזדקק.
פניה עייפות, ראשה מוטה,
אך זיק תקווה בלחייה מעורר בי,
אהבה.
אצא החוצה, ביום שמש מלטף,
דמותי תקרא לי,
קריאות געגועים,
אך זו הדמות, בוכה וגם צוחקת,
על הקיר עודנה מבקשת,
רק לחיות.
לילה מדבר, רוחות השקט,
ודמותי מעל הקיר כבר מתקלפת,
שכחתני, היא זועקת ובוכה,
ואני, עם קצה חיוך על שפתותיי,
מבטיח שאחזור ואזכר בה.
רק לחבקני, מבקשת,
אהבה, מבט של חום,
ליטוף מעיר מהשינה, שבה נמצא הרגש.
ואולי, היא באמת טובה ואמיתית,
והיא שלי,
ולא רק,
דמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|