|
עוד יום עובר
ללא החיבוק העוטף
ללא הליטוף הנכון
ללא החיוך החם
ללא העיניים הנוצצות
עוד שנה עוברת
ללא ילדי הבכור
ללא אשתי האוהבת
ללא ביתי שבכפר
ואולי אאלץ פשוט להשלים
שהפעם זה כבר לא יגיע
ולמצוא בכל זאת
צידוק וטעם |
|
|
אני פשוט לא
מבינה את האנשימ
האלה שממלאימ את
הבמה בסלוגנימ.
-לא דיסלקטית,
מחרימה אותיות
סופיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.