לחן: עמרי מוגזח
שמיים ריקים וירח בודד
מאירים עליי מעל
מהו ביתי כבר אינני זוכר
ומהו שמי בכלל
מהלך כל היום באותו מסדרון
שמוביל לא יודע לאן
וצועק בלי קול אל מי שיכול
להוציא אותי מכאן
ועכשיו באוזניי גחלים לוחשות
מספרות לי סודות רחוקים
של מי הוא השקט, של מי הדממה
ועל מי מעיין זכים
ואני מנסה לפרש את שפתן
ועיניי נמלאות בעשן
וקורא בדמעות אל כל מי שרוצות
לצאת איתי מכאן
בערב ישבנו כמה חברים
דיברנו על פה ועל שם
שרנו כולם את שירת הנרגילה
חיוכים על פניהם של כולם
ואני חשבתי לבד לעצמי
זה מתחיל להיות מסוכן
כי עוד מלבדי אף אחד לא יוכל
להוציא אותי מכאן!
מה עושים כשהאופק איננו?
מה עושים כשאין לי את שנינו?
מה עושה מי שהולך עם תיק על הגב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.