נסה להתמזג עם הזרם דרך החלונות הרחבים,
דרך המהירות המטורפת שלא ניתן עוד לרסן,
נסה להסתכל פנימה ובאותו זמן גם החוצה
אולי תראה אותי בעיניים מגולגלות כלפי מעלה,
אני חושב עליך

----------------------

הכול יחלוף הכול יחלוף כל כך מהר
לא תספיק אפילו לשאול 'למה?',
הכול יחלוף בקו אחד ישר שמתעקל
כמו כל הגדרות החשמליים הממולכדים:
שורה אחת של חומר טהור
ממנה לא תוכל להשתחרר
---------------------

מכאן זה מתחיל. מכאן זה מתחיל:
מסכי הטלוויזיה מספרים את כול השקרים המעודכנים,
אני ואמא שלי הקטנה חותמים על עסקה לרכישת מחשבים,
אבל השאלה הגדולה נותרת:
האם תוכל להכיל גם את אמא בתוך עצמך?
עד מתי תחזיק
ובאיזה מטבע תפדה אותה?

------------------------------

הולך הולך הולך הולך לא-רץ הולך...
כל החלונות הרחבים של קרונות הרכבת
עמוסים בהשתקפויות אנשים
וגם הים הכחול
נדמה עצוב יותר מבדרך כלל,
נספג בו זיכרון פגישה שנייה

-------------------------------------------------


כל הדברים שהולכים חלק למשעי
עד שאני מציב אותם פנים אל פנים
עם השאלות הכי קשות שלי.
מתפרקים כשהספקות מכרסמים,
ככה לעולם לא נמצא קרקע יציבה
-------------------------------------

נסה בלונדון, לשם יש מסורת ארוכה,
אם אתה נשאר כאן נסה להתחפר בתוך הקונכיה.
מכאן זה רק נהיה סבוך,
עם כל השנים שמתרחקות משנת הלידה
מעלות אבק וחלודה,
זה הופך להיות קשה למצוא שלווה
------------------------------------------

האמן לי,
הנח לכול זה,
שמור את כל החוכמה
במרתף יינות אטום של זרעי תורשה,
לפחות חכה לדור הבא
העולם עדיין לא מוכן כנראה
לפילוסופיה שלך
הישמר מציפייה