|
היום יצאתי מכליי;
מחשבותיי רחפו בחופשיות
ללא מגבלות וסייגים;
הסטתי פרגוד, הרמתי מסך;
חייכתי כמונה-ליזה;
פרטתי על פסנתר (שטרות כסף?);
הפוליגרף אישר שאני ולא אחר הנני הספינקס;
על ראשי לבלבו אגס וגם תפוח;
והחמה שמעלי סנוורה...סנוורה...סנוורה...
- "שלום הנושא-בטיפול; מה מעשיך היום?"
- "תודה דוקטור בורא האור".
|
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
בשיר הפתיחה של
רחוב סומסום
הישראלי מסבירים
איך להגיע לרחוב
סומסום (מן
העמק, אל המים,
הרחוב עולה).
בשיר הפתיחה
האמריקאי של
רחוב סומסום
שואלים איך
להגיע לרחוב
סומסום! (Can
you tell me how
to get to
Sesami
street?). יש
לנו את רחוב
סומסום 23 עונות
פחות מהאמריקאים
וכבר הבנו איך
מגיעים. מי אמר
שישראלים לא
חכמים יותר?
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.