[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אגם ענקית
/
מקבץ חנוכה שני

ילדים מזרחיים יכולים לעשות לעצמם דואליות לינגואלית
כשהם משוחחים עם ההורים שלהם עם ח' וע'
בזמן שעם כל שאר העולם הם מדברים אשכנזית
הילד המזרחי הנפוץ
הוא יצור חסר דאגות ויחף
שאם רק תכתוב עליו שהוא פראי
ינגוס בעקבך וייטול ממך את לבנבנות העור
כמו ה אינדיאנים של מינסוטה
סבתא שלי יא סבתא
גם אני רוצה ח' וע' וסופגניות מרוקאיות
ולא מרוקניות כמו סמי שלום
אני רוצה שתחתלי אותי שוב עם חיתולים בד
ותחזירי לי את מה שלקח ממני הרוק
וכל המוזיקה הבנה שאני עבד שלה היום




אבא שלי אהב את זוהר ארגוב
אני כותב את זה ובוכה עליו
כי אבא שלי כמו בשירים של זוהר
הוא כמו מיליון שירים
ולא יהיה לו תחליף אבהי אחר
לא משנה כמה יביאו גברים אחרים לפניי
תמיד אדחה אותם מתוך הבנה בסיסית
וגעגועים רצחניים למלכות האלימה של אבי
המיתרים של יהודה קיסר כבר רוטטים
ואביהו מדינה בא אליי בחלומותיי
ואני כבר יודע למה את יפה לי כל כך
"לפעמים אני חושב
מה לעשות לבד
כל הלילה
אין לי לילה
אין לי יום
אין לי לילה"
הנה בא הנרטיב שלי
בצעדי ענק
בצבעי טאג'ין מרוקאי יפה
בדמות קנקן התה שהורישה לי סבתי
בעודה חיה
ועוד רגע אגש אלייך
ואנשק לך




התימני הגדול שר שירים לא שלו
אבל אני כותב בדיוק מאותו מקום
רק בלי הצבע הכהה והסמים
(המסים למעשה נוכחים)
שר על בדידותו
דיבר על חיוו
והפך את החומר לאבק
בשבילי ובשבילו
ובלי כפות ידיים מלטפות
ושכם ידיד
הלך עד הקצה והיה להנדריקס המזרחי
בלי שרצה בזה
(מי שרוצה בזה גומר במצעדים)




אני זוכר את היום בו הפסקתי להגיד קדיש
על אבא שלי
רבי יוסף לא נראה מאוכזב כל כך
אף פעם
והשקט והשלווה שבאו מהתפילות
פשוט עזבו אותי
ולא חזרו אף פעם
ומאז אני לא מתפלל
וכל הנחת תפילין נראית לי חשוכה
ומנוכרת
ורק הפרחים בגן ינחמו אותי
בימי האביב הצחים
בהם אזכר בך
בלי לרצות
ובלי לוותר




יש דברים בעולם הזה
שאמות עבורם
וזאת בניגוד לערכים ההומניים
לפיהם אני משתדל לפעול
כי בסופו של דבר
אני מוכן להרוג אנשים אחרים
עבור מה שנראה לי חשוב




אין שום דבר שאמות עבורו
אפילו לא שלום עולמי
גם לא פיצוי מוסרי
אני מעדיף לחיות בקונכיה הסרטנית שלי
עד שיבואו להוציא אותי בכוח
או סתם לחלק דואר




אף אחד לא יספר לי
שאצבעותיי לא שולטות בנפשי
ושאני מקליד דברים שאינני רוצה
בלי משקפיי
שאבדו על הרצפה הקרה מלאת ההבדלים
למרות שרציתי לשמור עליהם
בכל הכוח שהיה
אפילו שהיה לי מעט
את יכולה להפוך את היוצרות ולשחק אותי היטב
את זה אני מוכן לקבל בלי הצגות
בתנאי שמחר נחזור לעמדות המחופרות שלנו
בעומק הקווים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הסבון בכה
מאוד?




בטח בכה. פעם
היה בנאדם
ועכשיו עשו ממנו
הגרמנים סבון.
אתם לא הייתם
בוכים?



תומאס, מבוא
לפילוסופיה
יודו-ארית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/12/06 15:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה