יום שראשיתו כציץ עת מביט בך,
בתנומתך העזה עת קרני היום לוטפות גופך.
ואיך האל כפוחז אותך עבורי לשעת עקה,
פטדה שכזאת, לי הסורר שלח:
עת צווחת האושר נחנקת בלבבי בראותך.
צג אני ואחשוב כי כצדף אנו,
זמן לזוז ואשאיר הצוצלת שבך:
למרות היותי פטור לזה הטרף.
עלי ועל צווארי דורשים החיים,
ואשוב יקירה עת בוא הערב.
שום פחתת לא תגרע אושרנו,
עת אשוב ונשיקות ער על ראשך אניח:
ותמשיכי היות שוב ושוב מלכתנו:-
בזו מחשבה בטרם אצא מוחי על חיינו.
ליקירתי
27.9.94
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.