עת נשבעתי אמונים למדינה,
לדגל לי אחר קראה לנס.
ידעתי! יום הדין: ולדינה-
כל כוחותיי בעבורה שלשנס.
מאות באלפים לזה נרתמו,
קומץ שהחליט וכך היה:
נשפך הדם התותחים נדמו-
לעג לנופלים ואמונה.
בדרך בה עדיין לח דמם,
זעקות הקרב מהדהדות-
משרטטים מפות כי זו דתם:
לחלוק בגוף לתקוע יתדות.
נקרע הגוף נקרע העם-נמאס מהשבועה,
אותה נתנו אותה נתן עת תבוא שעה.
סונטה
לרבים
17.11.94
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.