השיר הזה כמו אחרים משל רחל מתאר בכמה מילים פשוטות את
תחושותיה בחיי המרורים שהפכו לספר חיים שלה.
אני, שפר עלי חלקי בעולם, לכן, לא קל להכנס לנבכי הרזים של
הנואנסים הרגשיים של רחל. יחד עם זאת, בכשרונה הבלתי נלאה,
היא מצליחה לקרב אותי במידת מה למקום האומלל ממנו נבעו
שיריה.
צריחות שצרחתי נואשת, כואבת.
בשעות מצוקה ואבדן.
היו למחרוזת מילים מלבבת,
לספר שירי הלבן.
נגלו חביונות, לא גיליתי לרע.
נחשף החתום בי באש.
ואת תוגתו של הלב הכורע,
יד כל במנוחה תמשש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.