"כי עזה כמוות האהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה"
(שיר השירים, פרק ח' פסוק ו').
"כי עזה כמוות האהבה"
עזה, עירי האהובה,
חמסו אדמתך,
רוצצו נשמתך,
אוהבך אני כל כך,
יופייך ניכר למרחקים,
על אף תלאותייך הרבים,
ברוח בדם נפדיכ יא ע'זה!!!
"קשה כשאול קנאה"
קשים הם החיים בכנען,
קל וחומר בעזה.
פנייך השתנו ללא היכר,
מאז עזבך סבי בשואתנו הנוראה.
לא רק ליהוד הייתה שואה,
גם לנו הייתה.
שנית עזה לא תיפול!!!
"רשפיה רשפי אש שלהבתיה"
התותחים רועמים,
העולם שותק.
מרצחים באים בשערייך,
אנא אלי, גרשם לאלתר,
עד ילכו לבלי שוב,
המפתחות מחכים,
לבנייך אשר בניכר.
כמה יפה היא השקיעה,
על חוף ימה של עזה.
כמה יפה היא התקווה,
להשיב ימייך כקדם.
להחזיר עטרתך ליושנה. |