עצב, כרוח למפרשיי,
דוחק בי קדימה לעוד,
להגדיל את מינון הכאב,
לערבב אותו בבדידות,
עם מי ים מלוחים,
עם סערה מסביב סירתי,
מקבלת אני את הזכות לנדוד...

מחשבות בעולם הרחוק,
ציפיות לעולם האחר,
רצונות משכיחי כאב,
אכזבות מגרשות אהבה,
דרישות פחותות מזכות,
ממהרים להגיע ליעד,
דואגים לא לאחר...

וסירתי מרימה את כנפייה,
שטה לה , עפה בתוך כחול
שבין ים לשמיים ללא גבול מדוייק,
ככפילה לחוסר גבולות של הרגש,
מזכירה לסובב על אפשרויות בחירתי,
לסובב שבחר כבר ללא אפשרות לשנות,
לסובב שעדיין מנסה, אך אינו יכול...