היא מתנשפת כמו חצוצרה זקנה,
בקושי מצליחה להסדיר נשימתה.
מה לה ולנס חנוכה,
היא כבר לא מאמינה.
פעם הייתה מחכה לו, מצפה,
חושבת אולי יעיר אותה משנתה.
יפיח בה חיים, כמו באגדה,
יהיה האביר שלה.
חלומות לא מתגשמים, היא חושבת,
ואגדות הן רק אגדות.
ואם יש אביר, היא מגחכת,
בוודאי הוא תקוע בפקק באיילון.
נס חנוכה הוא לא בשבילה,
לה לא קורים ניסים.
רק משוגעים שמסתובבים סביבה,
ופורצים שבלילה מחכים.
נס חנוכה זה לילדים,
לאלה שמאמינים בפיות.
גם היא האמינה פעם,
לפני שהפיות הפכו למכשפות.
חג שמח, היא לוחשת בשקט,
התמונה שלהם יחד לא מגיבה.
היא מקללת את אלוהי הניסים
ודוחסת עוד סופגנייה.
15.12.2006 |