קולה רטט, היא צמצמה את עיניה ואפה התכווץ. כחיגרת המהלכת
במבוך ללא פיתרון הייתה נוברת בסינדרום שבו לקתה. ניכר כי ידעה
מה מאכל את מעייה, ובכל זאת נטתה לחזקו ולהבעיר מקרבה את טיפוח
נפשה. דיאלקטיקה אינסופית של הקרבה עצמית למען רעיון שטחי ,
אורבאני שהתנחל בצילה של האנושות ונישל רעיון אחר, שעשוי היה
להצילה . נרגנת כולה וכפותה מרוב אילוצים שרתה את הדפוס
העליון. וכך גם גוועה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.